בסמטאות נפשי- מסע אישי דרך הצילום 

רגעים בחיינו חולפים כה מהר, חוויות באות וחוויות הולכות, אנשים באים ואנשים הולכים ואנו מוצאים את עצמנו רצים אחר רגעים, אחר חוויות. איך נעצור את הרגע? ננשום אותו? נספוג אותו לתוכנו? לעיתים אנו מרגישים שהחוויה הרגשית בזמן ההתרחשות אינה מספיקה ואנו זקוקים לזיכרון ויזואלי כדי לשמר את החוויה ואף להצית אותה מחדש בדמיוננו. לשם כך אנו מצלמים! הצילום מאפשר לנו לחזור לרגעים בחיינו, מציף אותנו רגשות ומפעיל את חושינו ואת דמיוננו.

כמובן שכמו כולם, אני נוהגת לקחת עימי מצלמה לטיולים בחו"ל ובמהלך הטיולים שמתי לב שבכל מקום שאליו אני מגיעה, אני נמשכת ומחפשת סמטאות של ערים עתיקות. הסמטאות קוראות לי להיכנס, מסקרנות אותי, מספקות לי תחושת הרפתקה. אני נכנסת לסמטאות, מהלכת בין הבתים, סופגת את הצבעים ואת האווירה. האסתטיקה במקומות אלה משפיעה עליי ואני, מלאת אדרנלין והתרגשות, מצלמת דברים שמושכים אותי, צבע, מרקם, צורה. מכוונת את המצלמה, מתמקדת באובייקט, לוחצת ומנציחה את הרגע המיוחד שלא יחזור.

לפני כשנה, המשיכה הזו לצאת לצלם קראה לי, לא הרפתה, דגדגה אותי, פיתתה אותי ואט אט הבשיל בי הרעיון לצאת למסע קטן משלי בין ערים עתיקות ומקומות מיוחדים בארץ. הצטיידתי במצלמה ויצאתי לדרך. יום אחד ביקרתי ביפו, באחר בעין כרם וגם בצפת, במושבה הגרמנית ובנווה צדק, כולם מקומות יפהפיים, מגרים את החושים. הסתובבתי בתחושת הרפתקה, מחפשת, מתבוננת, מקשיבה ומצלמת.

לאחר שסיימתי את מסע הצילומים, צעדתי בהתרגשות לחנות הצילום, כמו ילדה שהולכת לחנות ממתקים, פיתחתי את התמונות, חזרתי הביתה ופרשתי אותן מולי. התבוננתי  בהן, והן התחילו להעלות בי אסוציאציות, נזכרתי במשפטים משירים שאהבתי, המצאתי משפטים משלי, חיפשתי בספרי שירים וכתבתי ככל העולה בדמיוני.  נתתי לדמיון שלי לפרוח ולמילים לצאת ולגלוש בלי לחשוב-רק להרגיש.

התהליך היה מסעיר ומרפא. מילה התחברה לתמונה, תמונה למילה ולנגד עיניי התגבש סיפור-הסיפור שלי, הספר שלי. 

מהחוויה המדהימה והמעשירה הזו, נולד הספר שלי: "בסמטאות נפשי", שמאגד בתוכו מקומות מיוחדים שצילמתי ונפשי משתקפת בכל מקום שמופיע בו. הוא פורש את המסע היצירתי שלי, מבטא דברים אישיים ובמיוחד-פותח דלת לאופטימיות ותקווה.

אני מזמינה כל אחד מכם לקחת מצלמה, לפתוח את הדלת ולצאת לטיול פרטי. כאשר תסיימו לצלם והתמונות לפניכם,  אפשר לקחת דף ועט ולכתוב כל מה שהן מעלות בכם. הניחו לדמיון לפרוח ולמילים לצאת ולגלוש החוצה בלי לחשוב-רק תרגישו ואני בטוחה שגם אתם תמצאו את הסיפור שלכם.